רעותי מנסה לעזור לסבתה לפתוח את התיבה שבה טמון גביע עתיק של אליהו הנביא, המשימה מתבררת כלא פשוטה בכלל, רעותי תצטרך לעבור מסע עבור פתיחת התיבה, מסע שיחבר אותה לשרשרת הדורות.
בנות
ערב שירי לוחמים וגעגוע ליום הזיכרון
*ניתן להזמין כמופע מורחב עם הודיה פרץ
הצגה זוכת קרן יוצרים עצמאיים משרד התרבות והספורט 2023.
סבתא ממתינה לנכדה האהוב שישוב.
הצגה קומית,מרגשת בשיתוף קהל, המתכתבת עם ההמתנה וציפיה שלנו לשובם של הלוחמים,שבויים ונעדרים,בעקבות אירועי המלחמה.
שפע המלצות חמות.
ניתן להביא לערבי קהילות בית כנסת, תרבות יהודית בשכונות, ערבי נשים, אירועים בין דוריים נוער ומבוגרים.
סלוניקי – ירושלים של הבלקן
נטלי אוריון בחגיגה מוזיקלית של מורשת יהדות סלוניקי והבלקן.
נטלי אוריון – שירה, עיבודים, ניהול מוסיקלי | אריה ליבשין – בוזוקי ומנדולינה | בר הלוי – בוזוקי, חליל צד, שירה | נמרוד בן נתן – גיטרה | עומר להב – כלי הקשה
אחרי שכבשה לבבות רבים בהופעותיה סביב הים התיכון וארצות אירופה, נטלי אוריון הפכה לקול בולט ויחודי בנוף של מוסיקת העולם הים תיכונית, בדגש על תרבות יהדות יוון והבלקן.
נטלי אוריון נולדה וגדלה בירושלים. היא דוברת יוונית, חוקרת שפות ותרבויות, סופגת השפעות מסגנונות מוזיקה ים תיכוניים שונים ויוצרת צליל חדש המשלב בין איכויות מסורתיות למודרניות, בנקודת מפגש בין מזרח ומערב .
בהופעותיה, נטלי שרה, מרגשת וחוגגת את החיבור הישראלי-יווני-יהודי, תוך שילוב רגשות עמוקים וגרוב קצבי, כותבת עיבודים מקוריים להרכבים והתזמורות עימם היא מופיעה, ובכך מוסיפה את המגע הייחודי שלה לחוויית ההופעה כולה.
"יש מעטים בארץ ששרים ביוונית ומדייקים ונשמעים כמו הדבר האמיתי, ונטלי אוריון נמנית בינהם. עם נשמה וקול… מי שלא יודע שהיא לא ילידת יוון, לא תמיד יבחין בכך"
– שמעון פרנס
"נטלי אוריון מעירה לחיים את שירי הפליטים של יוון ואת הסיפורים שמאחוריהם"
– טל גורדון, מגזין 'במה'
סלוניקי – ירושלים של הבלקן
במופע 'סלוניקי – ירושלים של הבלקן' נטלי מטיילת בין יוונית, לדינו, עברית ושפות ים תיכוניות נוספות. דרך השירים, היא חושפת את עולמה של סלוניקי היהודית טרום מלחמת העולם השנייה, כמרכז משגשג במסחר ובתרבות עבור יהודי הבלקן – במופע אומנותי, קצבי ומהנה שמרגש את הקהל, וגורם לו לחייך, לשיר ולרקוד.
המופע נוגע בקשר מוזיקלי עמוק ומיוחד בין ישראל ויוון , אשר מתחיל בסיפורם של יהודי סלוניקי מראשית המאה ה-20, אז זכתה העיר לכינויים "ירושלים של הבלקן" ו "אמא של ישראל", ומגיע עד להשפעה האדירה של המוזיקה היוונית על התרבות הישראלית כיום.
נטלי מבצעת שירי לאדינו מוכרים ואהובים כמו: 'אברהם אבינו', 'אדיו קרידה', 'אברה טו', 'לה וידה דו פור אל ראקי', 'מורניקה' ועוד, לצד אוצרות חבויים מרחבי הים התיכון והבלקן.
היא משלבת גם שירים יווניים פופולאריים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי בישראל, שירים שיהודי סלוניקי חיברו להם טקסטים בלאדינו, שירי רבטיקו של זמרות יווניות-יהודיות, אשר בזכות כשרונן ואומץ לבן שרדו את השואה ואף הצילו אחרים, שירים מהקלאסיקה הישראלית שתורגמו על ידי נטלי ליוונית ושירים שהביאו איתם יהודי הבלקן, אשר בנוסחם העברי עשו את דרכם אל שולחן השבת של כולנו.
נעים מאוד קוראים לי אפי. האמת שהילדים שאני פוגש העניקו לי את הכינוי, 'אפי כיפי'.
כן, אכן נשמע כמו דמות של אומן ילדים בקניון אבל האמת שעד לפני כחמש שנים בכלל עבדתי בתור איש שיווק ומכירות בערוץ הספורט. נוסע ברכב של העבודה למשרד, משם לפגישות, חולצות מכופתרות, תסריטי שיחה, הצעות מחיר ופגישות מחלקה פנים ארגוניות לבניית אסטרטגיה.
אבל בפנים, משהו בי בער, משהו אחר. רציתי משהו משמעותי יותר. אכן קלישאה חבוטה אבל באמת שהיה בי רצון לשמח, להצחיק, ללמד, להעצים.
ככה (טוב.. לא בדיוק ככה, התהליך הוא הרפתקה שלמה בפני עצמה..) התגלגלתי להציג בגני ילדים, משם לבתי ספר וקהילות. הצגות של צחוק וערכים בהשתתפות הילדים.
מה זה אומר?
כיבוד הורים, התמודדות עם כעס, עזרה לזולת, יכולת לוותר ועוד.
כן, נשמע כבד אה? חכו.. ומה עם- אמונה? תפילה? אהבת חינם? אהבת ישראל? שבת? גוועאלד! עכשיו זה כבר נשמע כבד וגם גובל בהדתה לא?
אז הולכים למקום ה"טיבעי", מוסדות חינוך דתיים, גני חמ"ד, תלמוד תורה. הרגשה ביתית, מותר לומר הכל.
מרבי חנינא למדנו על תפילה, מדמא בן נתינא על כיבוד הורים, מהלל הזקן על סבלנות וסובלנות ומר' לוי יצחק מברדיצ'ב על אהבת ישראל..
תענוג! צחוק וערכים דרך אגדות ומשלי חז"ל.
אבל רגע. מה לגבי שאר הילדים? זהו? חכמי ישראל, בית מקדש, ההיסטוריה היהודית היא כבר נחלתם של הדתיים בלבד??
אז התגלגלתי גם לגנים חילוניים (איזו מילה קשה.. מה זה בכלל..), צהרונים פרטיים בבתים שם התקבצו ילדים מגיל 3 עד כיתה ג'.
רבי חנינא הפך לחנינא..השליחים שהגיעו לדמא מבית המקדש הגיעו בכלל מארמון המלך… האבן שנפלה לכהן הגדול? נפלה בכלל מהכתר של המלך.. רבי לוי יצחק הפך ליצחק רק הלל הזקן נשאר הלל הזקן..
אני מבין לגמרי מה מפחיד את החילוניים. מבין לגמרי מה מפחיד את הדתיים.
אני מרגיש שזכיתי להיות בתווך, בין כולם. כן נשמע שאני רץ לראשות הממשלה אבל בעצם פה רק כדי לספר לילדים שלכם סיפור.
סיפור עם מסר. סיפור שסיפרו גם לי בגן רחל אי שם בשנות ה-80. בלי ימין ושמאל. בלי הדתה, כפייה או 'הם שכחו מאין הם באו אלה..'
להגיע עם המתיקות של ההיסטוריה שלנו. של הדמויות האלה מפעם בלי שאף אחד יפחד מהם. כי זו ההיסטוריה שלנו.
לתת לילדים ערכים ומסרים של כיבוד, כבוד האדם, כעס, עצב, חרם, שנאה, אהבה, דרך היהדות שלנו.
ואת הזכות הענקית הזו אני מבקש שתתנו לי.
ברגישות, באהבה. בלראות את הילד באמת.